עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יוני 2018  (1)
מאי 2018  (6)
ניהול ידע - פוסט מספר 6
06/06/2018 22:41
Hagar

1.     1. איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (90-9-1

?(

כלל 90 – 9 – 1 מתאר את החלוקה הלא שיוויונית של המשתמשים ברשת. אחוז נמוך מבצע תרומה משמעותית ביחס לרוב כ-1%  הם יוצרי תוכן, 9% הם עורכי תוכן (שהועלה ע"י ה-1%) והשאר (90%) צורכים בלבד ולא לוקחים חלק פעיל ביצירת או עריכת תכנים.
כדי להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות קודם כל הארגון צריך לדאוג לתשתית נוחה, תרבות ארגונית תומכת ועידוד הנהלה.
העברת הידע מבוססת על קשרים בין אישיים והידע מועבר רק כשיש אמון, לכן הארגון צריך לפעול כדי ליצור קשרים ולבנות את האמון הזה בין העובדים. ניתן ע"י יצירת מפגשים חברתיים כגון ימי גיבוש וכד'. בנוסף הארגון יכול להשתמש בכלים כגון נהלים, תגמול עובדים פעילים וכו'.

 

 

 

2.     2. קראו את המאמר הקצר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים אלו

 

במאמר " מניהול מטריציוני לניהול רשתי" מוצגים מאפיינים של הניהול הרשתי:

כמעט כל עובד תלוי באחרים על מנת להצליח והתלות מתבטאת לא רק בעשייה, אלא בידע חיוני הנדרש אפילו לעצה בלבד. רשת חברתית יכולה לעזור לכך בזה שהיא מקשרת בין אנשים ומאפשרת תקשורת מהירה וזרימה של ידע מאדם אחד לשני בקלות.
בניהול רישתי קיים מאפיין של תלות (העובד תלוי במישהו שתלוי באדם שלישי שתלוי באדם נוסף) גם כדי לקדם משימות פשוטות, יצירת ידע ארגוני/מקצועי חדש דורשת מעורבות של הרבה אנשים ועובדים רבים נדרשים לתת מענה איכות ובזמן לגופים שונים בארגון. הרשת החברתית הארגונית יכולה לעזור בדרישות אלו בכך שמאפשרת להגיע בקלות יחסית לעובדים בארגון, מקשרת בין כל העובדים בארגון, מושתת על קישוריות וקבוצות.
מאפיין נוסף הוא שהעובדים יותר עצמאיים ומקבלים יותר 
אחריות וסמכות.
הרשת החברתית הארגונית מקשרת עובדים ללא קשר להיררכיה הארגונית, יכולים להגיע לכל אחד בארגון לקבל ממנו ידע ובכך זה תומך בעצמאותם. ללא רשת חברתית עובד זוטר לא יפנה ישירות לעובד בכיר אלא יפנה למנהל שלו לשם כך.

0 תגובות
ניהול ידע - פוסט מספר 5
25/05/2018 15:17
Hagar

1.    1.  תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילת ידע. נא לנמק מדוע במקרה זה לא כדאי להשתמש בויקי.


קהילת ידע היא דרך ללימוד קולקטיבי שהוא בעיקר וירטואלי בשילוב עם מפגשים פנים מול פנים.

קהילות ידע נותנות מענה לצרכים ארגוניים כגון הפיכת ידע אישי לארגוני, יצירת קשר בין "איי ידע", הימנעות מ"המצאת הגלגל" וטיפוח השת"פ הפורמלי והלא פורמלי.


לדעתי קהילות ידע יכולות לתת מענה טוב לארגונים שחשוב להם פיתוח מקצועי של העובדים, ישנה חשיבות רבה לחניכה ושיחות עם מומחים בתחום. קהילות הידע בניגוד לויקי מאפשרות את הלימוד הבלתי פורמלי מהסוג הזה.
כמו כן, קהילת ידע יכולה לתת מענה כאשר יש צורך בדיון. לדוגמה לדון עם אנשי מקצוע על פרויקט מסוים ולבחון בעיות, רעיונות חדשניים וכו'.
ארגונים שמעוניינים בשיתוף פעולה עם ארגונים בתחום זהה או אף בתחום אחר, יכולים להקים קהילות ידע משותפות. גם זה צורך שויקי פנים ארגוני לא יכול לתת עליו את המענה.

2.    2.  תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני. נא לנמק מדוע במקרה זה לא כדאי להשתמש בקהילת ידע.


ויקי היא פלטפורמה וירטואלית פשוטה לכתיבה משותפת של תכנים.
נותנת מענה לצרכים ארגוניים כגון שימור ידע, אחזור וחיפוש מידע, לכידת ידע ועוד

כאשר הארגון ירצה שעובדים ירחיבו את הידע שלהם מעבר למושגים שהם מכירים ויקי ייתן מענה שקהילות ידע לא נותנות, אפשר להגיע לתוכן שלא יודעים עליו וכלל לא חיפשנו אותו.
הויקי יכול לשמש את הארגון להשיג שליטה בתחום ידע מסוים, כיוון שהמידע כל הזמן משתדרג. גם אם מישהו רשם ערך לא מדויק יחסית בזמן מהיר העובדים האחרים ישפרו את הערך. זאת לעומת קהילות ידע בהן פריטים במאגר הידע אינם ניתנים לשינוי ע"י חברי הקהילה.
בנוסף לכך, הויקי גם נותן מענה לארגונים עם רמות סיווג שונות למידע, ניתן להגדיר הרשאות.

 

0 תגובות
ניהול ידע - פוסט מספר 5
25/05/2018 15:17
Hagar

1.    1.  תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילת ידע. נא לנמק מדוע במקרה זה לא כדאי להשתמש בויקי.


קהילת ידע היא דרך ללימוד קולקטיבי שהוא בעיקר וירטואלי בשילוב עם מפגשים פנים מול פנים.

קהילות ידע נותנות מענה לצרכים ארגוניים כגון הפיכת ידע אישי לארגוני, יצירת קשר בין "איי ידע", הימנעות מ"המצאת הגלגל" וטיפוח השת"פ הפורמלי והלא פורמלי.


לדעתי קהילות ידע יכולות לתת מענה טוב לארגונים שחשוב להם פיתוח מקצועי של העובדים, ישנה חשיבות רבה לחניכה ושיחות עם מומחים בתחום. קהילות הידע בניגוד לויקי מאפשרות את הלימוד הבלתי פורמלי מהסוג הזה.
כמו כן, קהילת ידע יכולה לתת מענה כאשר יש צורך בדיון. לדוגמה לדון עם אנשי מקצוע על פרויקט מסוים ולבחון בעיות, רעיונות חדשניים וכו'.
ארגונים שמעוניינים בשיתוף פעולה עם ארגונים בתחום זהה או אף בתחום אחר, יכולים להקים קהילות ידע משותפות. גם זה צורך שויקי פנים ארגוני לא יכול לתת עליו את המענה.

2.    2.  תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני. נא לנמק מדוע במקרה זה לא כדאי להשתמש בקהילת ידע.


ויקי היא פלטפורמה וירטואלית פשוטה לכתיבה משותפת של תכנים.
נותנת מענה לצרכים ארגוניים כגון שימור ידע, אחזור וחיפוש מידע, לכידת ידע ועוד

כאשר הארגון ירצה שעובדים ירחיבו את הידע שלהם מעבר למושגים שהם מכירים ויקי ייתן מענה שקהילות ידע לא נותנות, אפשר להגיע לתוכן שלא יודעים עליו וכלל לא חיפשנו אותו.
הויקי יכול לשמש את הארגון להשיג שליטה בתחום ידע מסוים, כיוון שהמידע כל הזמן משתדרג. גם אם מישהו רשם ערך לא מדויק יחסית בזמן מהיר העובדים האחרים ישפרו את הערך. זאת לעומת קהילות ידע בהן פריטים במאגר הידע אינם ניתנים לשינוי ע"י חברי הקהילה.
בנוסף לכך, הויקי גם נותן מענה לארגונים עם רמות סיווג שונות למידע, ניתן להגדיר הרשאות.

 

0 תגובות
ניהול ידע - פוסט מספר 4
23/05/2018 00:13
Hagar

1.     1. אתם עובדים בארגוןשהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליטהארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ?


מיקור המונים הוא הפניה של ביצוע עבודה הדרושה לארגון לביצוע ע"י איש או קבוצת אנשים לא ידועים (ההמון) שבדר"כ אין ביניהם קשר.

לדעתי, התחום המומלץ להיעזר בו במיקור המונים כשמדובר בפיתוח רובוטים הוא בדיקות התוכנה.

את בדיקות התוכנה ניתן לחלק להמון סוגי משימות שכוללים: כתיבת תסריטים, הרצה, אוטמציה ועוד. אמנם יש תלות של משימה אחת בשנייה (כתיבת תסריט ולאחר מכן הרצה) אבל אין גבול לכמות התסריטים שניתן לכתוב ותמיד ניתן לבדוק עוד ועוד. בעת בדיקות הפיתוח לרוב מתמקדים בתכולה מסוימת וקובעים סט מוגדר של תסריטים או משך לבדיקות. אך אם הארגון ייקח את שלב הבדיקות למיקור המונים, באגים יתגלו בשלב מוקדם שכן המערכת תיבדק על ידי גורמים שונים, בעלי ראייה שונה וחשיבה שונה לאיך ומה צריך לבדוק. דבר דומה נעשה כיום בתחום אבטחת המידע, כאשר חברות רבות מתגמלות האקרים ע"י פרס כספי כאשר הם מגלים פרצות אבטחה כלשהם. אותם האקרים הם לא עובדי הארגון ומגיעים עם ראייה שונה מחוצה לו ולדעתי בשל כך הם "יוצאים מהקופסא" ומצליחים לגלות פרצות אבטחה שעובדי החברה לא הצליחו לגלות.

דוגמה למקרה זה ניתן לראות כאשר מייסד מגה אפלוד הבטיח פרס כספי בשווי 10,000 דולר למי שימצא פרצת אבטחה באתר שלו.


https://www.mako.co.il/nexter-internet/Article-0d0267869df9c31006.htm

 

 

2.     2. עליכם לבצע תחזיתלגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטהתבחרו ? 


כדי לחזות את סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים מומלץ לנצל את היתרונות של חוכמת ההמונים. הייתי בוחרת בשיטה של דירוג באמצעות אסימונים (Voting Token), כך שכל משתתף מקבל מספר מוגבל של "אסימונים" ויכול לחלק אותם בין שלושת המוצרים. בשיטה זו המשתתפים חייבים לחשוב את לחלק את המשאב שלהם וכך הם יחלקו את האסימונים לפי המוצר לו חזו סיכוי הצלחה מרביים.

0 תגובות
ניהול ידע - פוסט מספר 3
16/05/2018 21:23
Hagar

תאר בקצרה בעיה של המשכיות ידע על סמך מאמר שמצאת. 


המאמר מציג דרכים להתמודדות עם בעיה של המשכיות ידע שתיווצר כאשר עובדים בתפקידי מפתח בחברה פורשים (בהתייחסות לדור הבייבי בום 
Baby Boomers שרבים מהם צפויים לצאת לגמלאות בשנים הקרובות).

עובדים שפורשים לגמלאות לוקחים איתם ידע וניסיון רב, שלעתים נרכש מעשוריםשל עבודה באותה חברה.
מעסיקים מודעים להשפעה הפוטנציאלית של "בריחת מוחות" זו ורבים מהם עושיםצעדים כדי להיאחז בידע המאוחסן במוחם של העובדים העתידים לפרוש במטרה למנוע אובדן זיכרוןארגוני.
הדבר הראשון שארגונים מנסים הוא למנוע מהעובדים לפרוש מלכתחילה, מציעים שעות גמישות,עבודה במשרה חלקית או עבודה מהבית. חלק מהפורשים נשמרים כיועצים.


4 דרכי התמודדות שהמאמר מציע:

1.     1. תוכנית חונכות אונליין – תוכנית חונכות של החברה היא דרך טובה להפגיש בין עובדים ותיקים לצעירים. תוכנית זו יכולה, בנוסף לגישור על פערי הידע בין העובדים הצעירים למנוסים יותר, גם להגדיל את כלל מעורבות העובדים.

2.     2. בניית ספריית ידע – שתי הדרכים הנפוצות ביותר להימנע מאיבוד ידע אירגוני הן עם ספריות פנימיות של ויקיפדיה וספריות לניהול תוכן.
ספריית ויקפדיה פנימית לוכדת את הידע של העובדים בצורה של נכס דיגיטלי. היא מעצימה את העובדים לחלוק את הידע. לכל אחד בחברה יש גישה, הידע נשמר באינטרנט ואינו עוזב כאשר העובד עושה זאת. דוגמה לספריה כזו היא
Intelpedia של אינטל.
מערכת ניהול תוכן ארגוני
מאחסנת את כל התוכן הקשור לתהליכים הארגוניים. רוב המערכות הקיימות כיום מאפשרות מגוון רחב של תוכן. עם זאת, מה שעושה ספריית תוכן ליעילה הוא איך בנוי בתוכה תוכן הלימוד.

3.     3. יצירת תוכן וידיאו – שימוש בוידאו לתיעוד ותיקשור ידע ומומחיות.
עבור חלק מהחברות זה עלול להיראות כמו פרויקט גדול הדורש משאבים רבים אך כיום ישנם כלים חדשניים ליצירת וידאו כגון
Mobile editing suites ו-Screencast. 

4.    4.  יישום תוכנית הכשרה לעובדים – כאשר בונים את תוכנית ההכשרה של העובדים חשוב לזכור כי המטרה היא לא רק לאחסן ידע אלא גם להבטיח שהידע יועבר בהצלחה לעובדים הקיימים והעתידיים. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ע"י שיטות הדרכה שיהפכו את התוכן לנגיש, מובן ומרתק. יש להפוך את ההדרכה לכיפית, גמישה ומאתגרת.
שילוב של שיטות מסורתיות פנים אל פנים עם למידה לא פורמלית, כמו גם קורסי הדרכה מקוונים יוצר חווית למידה מגוונת ומובנת יותר המסייעת ללומדים לספוג את התוכן בצורה יעילה, לבנות ידע ולשמור אותו לטווח הארוך.

שם המאמר: 
4 Ways to Avoid Institutional Memory Loss When Key Employees Leave
https://bit.ly/2IPdrS5




 

0 תגובות
ניהול ידע - פוסט מספר 2
09/05/2018 21:40
Hagar

1.     מנה לפחות שלושה חסרונות לשמירת קבצים בתיקיות.

שמירת קבצים בתיקיות לפי נושא או פרויקט או יחידה ארגונית יכולה להוביל לבעיה באיחזור המידע.
בשמירת קבצים בתיקיות הסידור הוא היררכי ומחייב אותנו לבחור מה המקום הנכון לאחסן אך לעיתים מסמך יכול להתאים ליותר ממקום אחד.
כאשר התיקיות מסודרות לפי יחידות באירגון אין שיתוף במידע בין היחידות השונות ובכך נגרם נזק לאירגון.
הסידור בתיקיות לעיתים יוצר "מבוכי מידע"
 תחושת עומס כאשר יש עודף רמות בהיררכיה, קשה מאוד לתחזוקה.

2.     מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה (Work Flows)?

שילוב המסמכים הדיגיטליים משפר את זרימת העבודה בכך שמאפשר שימור ואחזור מידע ומעבר מהיר של המידע.
חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה כדי למנוע ריבוי מסמכים, גרסאות שונות לאותו מסמך וטעויות בשל כך. המידע במסמך דיגיטלי ברור, מונע בעיות שקיימות במסמכים ידניים כמו כתב יד לא קריא וניתן להבטיח מהימנות ע"י שימוש בחתימה דיגיטלית.

 

3.     צירוף אימיילים למערכת ניהול תכנים ארגונית.

כאשר ארגון מחליט על הוספת אימילים למערכת ניהול תכנים ארגונית יש חשיבות רבה לשמירת כל המייל ולא רק את הצרופות בתוך המיילים. כאשר מחפשים מידע באותה מערכת, יש חשיבות רבה לנושא המייל, לשיח המתפתח במייל, מי כתב למי ולמה וכל אלו נותנים לנו עוד אינפורמציה שלעיתים אף הכרחית בעת קריאת הצרופות, כגון: הוראות מיוחדות בעת קריאת הקובץ, שימת לב לפרטים מסוימים, ועוד. לכן צירוף הקובץ מהווה חלק מהמידע השלם ויש צורך בכל המייל להשלים את החסר.

בעת שמירת המייל חשוב לשמור את כל השרשור ולא רק את המייל האחרון, שכן מייל יכול להתפתח לשרשור עם שיח בין גורמים שונים, כאשר כל אחד יכול לצרף קבצים שונים ולכן חשוב מאוד שכל היסטוריית השיחה תהיה זמינה. אחרת הקורא מהצד יכול שלא להבין או להבין הפוך לחלוטין את נושא השיחה או ההחלטה, רק בעקבות קריאת מייל אחרון והיסטוריית שיחה מסוימת.

לדעתי, על מנת ליצור מערכת ניהול תוכן אפקטיבית ואיכותית יש לסנן בין מיילים העוסקים בתוכן ארגוני ולבין מיילים של תקשורת ותיאומים בין גופים שונים. אין לדעתי צורך לשמור היסטוריה של מי עשה מה, מתי, ומי ביקש. זוהי אינפורמציה שלא רלוונטית לעובד המחפש תוכן מסוים. לעיתים עודף איניפורמציה יכול לבלבל, לגרום להסחת דעת וגם להעמיס מאוד בעת חיפוש באותו מאגר מידע.

אחריות שמירת המייל בארגון צריכה להיות מוטלת על גוף המחשוב. זה צריך להיעשות ע"י מערכת אוטומטית שתדע לעשות סינונים במיילים, הוספת מטא-דאטא לתוכן, קטלוג המיילים ואחריות על שמירת התוכן וגיבויו.

אין לסמוך על העובד הבודד שידאג לשמור את המיילים האישיים שלו מפני שלכולנו יש נטייה לשכוח דברים. אם רוצים מערכת ניהול תוכן ארגונית איכותית, יש צורך בתהליך אוטומטי ולא להסתמך על העובדים ש"יבנו" את אותה מערכת.

0 תגובות
ניהול ידע - פוסט מספר 1
02/05/2018 21:39
Hagar

האם המידע בלינקדאין של עובד חברה שייך לעובד או לחברה? 

 

מי מכם לא שמע על "משפט הצינור",אותו מאבק משפטי מפורסם בין גיא לרר וערוץ עשר על עמוד הפייסבוק של התכנית אותה הגיש המנחה בשנים האחרונות. ובכן, גיא לרר נחל ניצחון סוחף וקיבל לידיו את העמוד,כך קבע בית המשפט לאחרונה. אבל, האם כך הדבר עבור עמוד לינקדאין? האם עובד חברה, שיוצר קשרים עם קולגות למקצוע, ממקום עבודתו או מחוצה לה, עושה זאת "בזכות" מקום עבודתו או שמא כישוריו הם אלו שתרמו לקשר להיווצר?

לינקדאין (45 עובדות על לינקאדין)רשת חברתית "מקצועית" אשר מטרתה היא נטוורקינג עסקי, איתור וחיפוש עבודה, ספקים ועוד. המשתמשים בלינקדאין יוצרים פרופיל אשר משייך אותם למקום עבודה מסוים עם מקצוע מסוים וכישורים מסוימים. אחד הפיצ'רים המיוחדים ברשת הזו הוא היכולת לחפש אנשים לפי חברה וכישורים. לכן, השאלה הנשאלת היא האם עובד היה יוצר קשר עם גורם אחר, ממקום עובדה אחר, לולא היה הראשון עובד בחברה המסוימת ובעל תפקיד מסוים?

אם ניקח לדוגמא מגייס בעל תואר ראשון במשאבי אנוש, אשר עובד בחברת אלקטרוניקה ובעל רשימת אנשי קשר מכובדת של מהנדסי אלקטרוניקה. נשאלת השאלה האם אותו מגייס היה יוצר קשר עם אותם מהנדסים לולא תפקידו כמגייס בחברה היה מאפשר לו לפנות אליהם. להציע להם עבודה, לפרסם משרות תחת השם של אותה חברה ובכך בעצם ליצור ולנהל את הקשר עם אותם עובדים? אני בטוחה שלא.

אם מסתכלים על כך בכיוון ההפוך, ישנם מועמדים אשר פונים למגייסים בחברות "נחשקות" כגון פייסבוק וגוגל ומציעים את עצמם לתפקידים שונים,לעיתים שולחים קורות חיים ו"מנסים את מזלם" אולי המגייס יעיף מבט ויזמן אותם לראיון. האם המועמד היה פונה לאותו מגייס אילולא זה היה מגייס בחברה הנחשקת?בוודאי שלא.

בנוסף, אותו עובד השמה, אשר עושה שימוש נרחב בלינקדאין, עושה זאת תוך כדי שעות העבודה, זאת אומרת, מקום העבודה משלם לו כדי להתחבר ללינקדאין, לבצע איתור מועמדים, לפרסם משרות, לנהל קשר עם עובדים ולבסוף ליצור את אותם קשרים.

מקרה גיא לרר יכול לקרות גם בלינקדאין אבל לדעתי, עם תוצאה שונה לחלוטין. לינקדאין נותן את הבמה והכלים לעובד ליצור את הקשרים, ולכן הפרופיל הוא בראש ובראשונה של מקום העבודה.


 

אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?

 

במפגש האחרון הוצגו מספר כלים: One Note, GoogleKeep, EverNote, ועוד.

הכלי שהתחברתי אליו מבים כולם הוא OneNote, מחברת אינטרנטית שתלך איתי ממקום למקום, מפגישה לפגישה. היכולות של OneNote הרשימו אותי: קטלוג לפי נושאים, אפשרות של הוספת קבצים, מיילים, תמונות, טבלאות והכל באופן "חופשי" על גבי הדף ללא צורך בעריכות יותר מדי מסובכות. זה הפתרון האידאלי למי שרוצה סדר אך גם קצת "חופש" בכל הקשור לכתיבה, אם זה כתיבה חופשית ומהירה תוך כדי ישיבה או תיעוד וניהול משימות.

הסנכרון עם אפליקציית הפלאפון גורם לכך שהמחברת הולכת איתי ממקום למקום. אמנם צריך לדעת מתי לעשות הפסקות מהעבודה אבל העובדה שיש את היכולת הזאת גורמת לי לרצות ולעשות את השינוי.

תם עידן המחברת והעט!



0 תגובות